אלנה לא קיימת, המתכונים לא בושלו, והפרסומות אמיתיות: 2,116 אתרי מתכונים של AI

אלנה, אמא עסוקה שהתחברה לשורשים שלה דרך אפייה, לא קיימת לפי DecryptAds, וגם המתכונים שלה לא בושלו מעולם. לפי החברה, היא אחת המחברות של יותר מ-2,100 אתרי מתכונים שנכתבו ב-AI, ועל העמודים שלהם הופיעו פרסומות של מותגים כמו Pepsi, ‏Adobe ו-Capital One.

בעגה של תעשיית הפרסום קוראים לאתרים כאלה MFA, ״נוצר לפרסום״ (Made For Advertising): אתר שנבנה כדי למכור שטחי פרסום, לא כדי שיקראו אותו. הדוח של DecryptAds, חברה שעוקבת אחרי שרשרת הפרסום ברשת, פורסם באתר שלה ב-18 באוקטובר, והסיקור הרחב הגיע ב-20 באוקטובר.

איך מוצאים מטבח מזויף

לפי DecryptAds, החוקרים עבדו בין יולי לאוקטובר 2026, וספרו אתר רק אם היו בו גם תמונות מחבר שנוצרו ב-AI וגם סימני טקסט של AI. לפי AdExchanger, הם התחילו מכ-400 אתרים, והרחיבו את הרשת בעזרת יותר מ-190 טביעות אצבע טכניות: קובצי פרסום ציבוריים, רישומי דומיינים, תעודות אבטחה וקודי מעקב משותפים. התוצאה: 2,116 אתרים.

מה מצאו? פרסומות שנערמות זו על זו, ומחברות מפוברקות: לפי הדוח, תמונות AI, תמונות מאגר, תמונות שף גנובות ותמונות מעובדות של מפורסמים. על האתר addcakes.com כותבת DecryptAds שהוא ״נראה שמשתמש״ בתמונות שנוצרו ב-AI של השחקנית Emily Blunt בתור אלנה. זו הערכה של החוקרים, בלי הוכחה, ואין שום טענה שהשחקנית עצמה קשורה לאתר. באתר אחר, dailytastekitchen.com, הוצגה למבקרים, לפי הדוח, הנחיה בסגנון ClickFix שמחקה בדיקת captcha: ״הדבק את הפקודה כדי לתקן את הבעיה״, מלכודת שמטרתה לגרום למבקר להריץ קוד זדוני. פרופילים רבים ברשתות החברתיות קשורים למרוקו ולאלג׳יריה, לפי AdExchanger, והדוח עצמו מציין שנתוני מיקום כאלה מעידים אך לא מוכיחים.

מי מממן, ומה לא הוכח

לפי הדוח, 1,631 מהאתרים עובדים עם HBAgency, מתווכת פרסום איטלקית, ו-407 עם Ezoic. הדוח לא טוען ש-HBAgency רוסית או סינית; הוא טוען שחלק מהמו״לים שהיא מנהלת עובדים, לפי קובצי הפרסום שלהם, עם מערכות פרסום שהוא מסווג כמסוכנות, בהן Between Digital מרוסיה ו-Mintegral ו-Yeahmobi מסין. HBAgency אמרה ל-AdExchanger שהיא מסננת כל מו״ל דרך ספק חיצוני, ושאינה מקבלת מו״לים ואינה עובדת עם שותפים ממדינות תחת סנקציות. AdExchanger גם פרסם תיקון: רשימת השותפים נלקחה ממזהי חשבון בקובצי הפרסום של האתרים, לא מהרשימה של HBAgency עצמה. Mintegral אומרת שאין לה רישום של הצגת פרסומות באתר שבדוח.

גם האחרות חולקות. Kean Graham, מנכ״ל MonetizeMore, אמר שהחברה לא מריצה פרסום באף אחד מ-11 האתרים שיוחסו לה. Ezoic אומרת שהיא דוחה יותר מ-98% מהמועמדים, ושהאינטרנט ״מלא בתוכן באיכות נמוכה, גם אנושי וגם AI״.

ומה עם הפשע? לפי AdExchanger, DecryptAds לא מצאה עדות לפשע. הדוח עצמו מדבר על ״דגלים אדומים משמעותיים״ ומשאיר את המשמעות המשפטית לאחרים. גם המותגים, Pepsi, ‏Adobe, ‏Subaru, ‏Capital One ואחרים, הם כאן המממנים ולא החשודים: פרסום פרוגרמטי, כלומר קנייה אוטומטית של שטחי פרסום, ממוקם בדרך כלל בלי שאדם בוחר את האתר. אם ידעו איפה הופיעו, לא ידוע, ואיש מהם לא הגיב בפומבי, ככל שמצאנו. ושימו לב: DecryptAds מפעילה שירות שסורק בדיוק את הנתונים האלה, כך שהממצא משרת גם אותה.

בעיה ישנה, מחיר חדש

אתרי MFA אינם המצאה של עידן ה-AI. לפי מחקר של איגוד המפרסמים האמריקאי ANA מ-2023, הם היו 21% מהחשיפות ו-15% מהתקציב בקמפיינים שנבדקו. ב-יוני 2024 דיווחה ANA שאצל 11 החברות שהשתתפו במדד השקיפות שלה, הנתח ירד ל-4% מהתקציב. ובכל זאת, ב-מאי 2026 דיווחה ANA שהחשיפה לאתרי MFA עלתה ברבעון הראשון ל-1.1%, אחרי 0.4% עד 0.6% לאורך 2025, וזיהתה את סלופ ה-AI כתת-סוג מתפתח.

נתונים נוספים מצביעים לאותו כיוון. לפי נתוני DoubleVerify כפי שדווחו ב-AdTechRadar, בקשות פרסום חודשיות לדפי סלופ AI עלו ב-354% בין ינואר לספטמבר 2026, מ-184 מיליון ל-834 מיליון. שתי הסתייגויות: לא מצאנו את המקור של DoubleVerify למספרים האלה, ובעל AdTechRadar הוא מנהל בחברה ש-DoubleVerify היא לקוחה שלה. וחשוב מזה, בקשת פרסום אינה כסף: היא לא אומרת שפרסומת הוצגה, ובטח לא כמה שולם עליה. נתון עצמאי ממקור אחר: NewsGuard מונה 3,749 אתרי חדשות ומידע שהם ״חוות תוכן AI״, אם כי לא אתרי מתכונים.

ול-Google יש כללים לנושא: מדיניות AdSense אוסרת פרסומות בעמודים ״שפורסמו במיוחד כדי להציג פרסומות״, ומדיניות המו״לים שלה אוסרת להסתיר או להציג באופן כוזב מי יצר את התוכן. כמעט הגדרה מילולית של מה שהדוח מתאר.

באותו שבוע כתבה Spotify שהיא מסננת סלופ לפי מה שהמאזינים מדלגים עליו. ברשת הפתוחה הפרסומת משולמת על הצגת העמוד, ואין דילוג שיעצור אותה. אז מי אמור לבדוק שמישהו באמת בישל, כשכל אחד בשרשרת מקבל את חלקו גם אם לא?

הקשר

זו הכתבה הראשונה שלנו על הכלכלה של סלופ ברשת, והיא יוצאת באותה מהדורה עם הכתבה על Spotify ו-50 מיליון רצועות הסלופ: שתיהן חלק מהתזה על מניפולציה על התודעה ומתיאוריית האינטרנט המת. כפי שכתבנו על הרודסטר של מאסק, כשתוכן AI זול, גם האמיתי צריך הוכחה.

הניתוח שלנו

אנחנו לא חושבים שהסיפור הזה הוא על נוכלים ממרוקו או על מתווכת פרסום באיטליה. הוא על מכונה כלכלית שעובדת בדיוק כפי שתוכננה. מפרסם משלם על הצגת פרסומת, מתווך מקבל עמלה, אתר מקבל את חלקו, ואף אחד בשרשרת לא נדרש לבדוק אם מישהו בישל, כתב או אפילו קרא. כל עוד ייצור עמוד היה עולה זמן של אדם, זה הגביל את הכמות. ה-AI הוריד את המחיר הזה לכמעט אפס. ככה נראית תיאוריית האינטרנט המת כשמוציאים ממנה את הקונספירציה: לא מישהו שמחליט להחליף אותנו בבוטים, אלא אלפי החלטות קטנות שכל אחת מהן משתלמת. Spotify, לפחות, יכולה לשאול את המאזינים על מה הם מדלגים. ברשת הפתוחה השאלה היא מי בכלל ישאל, ואם למישהו בשרשרת יש סיבה לרצות לדעת את התשובה.

מקורות

• AI Recipe Slop Networks Are Being Monetized Through Russian and Chinese Ad Tech | DecryptAds
• AI Slop Sites Are On The Rise. Is Ad Tech Ready For Its New MFA Challenge? | AdExchanger
• AI Slop Ad Requests Have Surged 354% in 2026 | AdTechRadar
• AI Tracking Center | NewsGuard
• ANA programmatic study, First Look | ANA
• ANA, TAG TrustNet Launch Programmatic Transparency Benchmark | ANA
• ANA Programmatic Transparency Benchmark Reveals Widening Gap | ANA
• AdSense Program policies | Google
• Google Publisher Policies | Google
• One Year In: Putting Human Artistry First on Spotify | Spotify Newsroom