הפנים בבריטניה, החברה בטקסס: Clearview טוענת שלרגולטור הבריטי אין סמכות עליה

חברה אמריקנית שגרפה מהרשת תמונות פנים, גם של בריטים, ומוכרת חיפוש בהן בעיקר לגופי אכיפה, טוענת השבוע בבית המשפט לערעורים בלונדון שהרגולטור הבריטי לא מוסמך לקנוס אותה. השופטים לא יכריעו אם Clearview AI פגעה בפרטיות, אלא אם יש מי שיכול לשאול אותה על כך. הדיון נקבע ל-19 עד 21 באוקטובר, לפי דף הרשות השופטת.

מה Clearview עושה

מעלים תמונה של אדם, ומקבלים מהמאגר תמונות דומות עם הקישורים לדפים שבהם הופיעו. הלקוחות, לפי החברה עצמה, הם גופי אכיפה וממשלות מחוץ לבריטניה. באתר שלה מצהירה Clearview על יותר ממאה מיליארד תמונות במאגר. זו טענה של החברה, בלי אימות עצמאי ובלי תאריך.

שלושה סיבובים בשלוש ערכאות

ב-18 במאי 2022 הטיל הרגולטור הבריטי להגנת מידע, ה-ICO, על Clearview קנס של 7.5 מיליון ליש"ט, והורה לה להפסיק לעבד נתונים של תושבי בריטניה ולמחוק אותם. ב-2023 קיבל בית הדין מדרגה ראשונה את טענת הסמכות של החברה. ב-6 באוקטובר 2025 הפך את ההחלטה ה-Upper Tribunal, ערכאת הערעור, בפסק דין שנשען, לפי תיאור Clearview עצמה, על שני בסיסים: העיבוד של החברה, בבניית המאגר ובתחזוקתו, הוא "ניטור התנהגות" של תושבי בריטניה, וגם הלקוחות משתמשים בשירות כדי לעקוב אחרי התנהגות בבריטניה. לפי החוק האירופי, חברה זרה כפופה לו כשהיא עוקבת אחרי התנהגות של אנשים באירופה. עכשיו הסיבוב השלישי, ו-Clearview מבקשת להחזיר את החלטת 2023.

גם אם ה-ICO ינצח, הקנס עצמו לא יוכרע כאן. התיק הוחזר לבית הדין מדרגה ראשונה, שיכריע אם הקנס והצו היו מוצדקים. הערעור הנוכחי עוסק רק בסמכות.

מה כל צד טוען

לפי כתב הטענות של Clearview, כפי שהובא גם ב-AI Lookout, היא תאגיד מדלוור בלי נוכחות בבריטניה, שהעביר לאחרונה את המטה מניו יורק לטקסס. הלקוחות בתקופה הרלוונטית היו ממשלות זרות וקבלניהן, ו-81% מהם משטרה, גופי FBI או גופים צבאיים. החברה אומרת שברוב המקרים היא אינה יכולה להבדיל בין תמונה של תושב בריטניה לכל תמונה אחרת, ולכן קיום הצו משמעו סגירת השירות כולו. הניסוי הבריטי בין יוני 2019 למרץ 2020 כלל לדבריה רק 721 חיפושים. והיא מוסיפה: "Clearview עצמה אינה עוקבת אחרי התנהגות של איש". כל אלה טענות של החברה, והנתונים על הלקוחות ועל החיפושים מבוססים על עדות של עובד שלה.

מנגד, Privacy International, שמתערבת לצד הרגולטור, טוענת שחברה פרטית אינה יכולה להסתמך על החסינות שיש למדינות זרות, וה-ICO מאמץ את הטיעון הזה. לפי כתב הטענות של הארגון, המשפט הבינלאומי מותח גבול ברור בין גופים פרטיים למדינה, והגישה של Clearview מבקשת לטשטש אותו. ה-ICO סירב להגיב ל-City AM כי ההליך עדיין פעיל.

למה זה גדול מ-Clearview

Nicola Cain, מנכ"לית ויועצת בחברת Handley Gill, אמרה ל-City AM שלהכרעה יש השלכות על מפתחי AI, סוחרי מידע ומפעילי מאגרים. לדבריה, אם ה-ICO ינצח בטענתו שגריפה שיטתית של מידע ברשת היא ניטור התנהגות, הקנס על Clearview "עשוי להיות רק הראשון מבין רבים". זו הערכה של יועצת משפטית ולא קביעה של בית משפט, ואיננו יודעים איך השופטים יפסקו. עד כה לא מצאנו דיווח על מועד מתן ההחלטה.

מה עשו אחרים

רגולטורים באירופה כבר פעלו נגד Clearview. לפי JURIST, הרשות ההולנדית קנסה אותה ב-30.5 מיליון אירו בספטמבר 2024. לפי TechCrunch, בצרפת נקבע קנס של 20 מיליון אירו ועוד 5.2 מיליון אירו על אי-ציות. איטליה ויוון קנסו אותה ב-20 מיליון אירו כל אחת, ואוסטריה קבעה שהפעילות בלתי חוקית, בלי קנס. לפי noyb, הסכום הכולל מגיע לכ-100 מיליון אירו, והחברה פשוט מתעלמת מהרשויות האירופיות. לא מצאנו עדות לכך שהיא שילמה קנס אירופי כלשהו. בארה"ב אושר במרץ 2025 הסדר שנותן לחברי הקבוצה שווי של 23% מהון החברה במקום כסף, אבל ביולי 2026 ערכאת הערעור ביטלה את האישור, והתיק חזר לערכאה הראשונה.

ומה עם ישראל

לא מצאנו פעולה או עמדה של הרשות להגנת הפרטיות על Clearview. בטיוטת הנחיה על AI שפרסמה הרשות ב-2025 להערות הציבור, לפי סיכום של משרד גורניצקי, גריפת מידע אישי מהרשת לאימון מודלים בלי הסכמה מדעת היא פגיעה בפרטיות. אבל השאלה של הדיון בלונדון נשארת פתוחה גם כאן: האם חוק הפרטיות הישראלי חל על חברה זרה בלי נוכחות בישראל, שגורפת תמונות של ישראלים? מקור רשמי שעונה על כך לא מצאנו.

מי יענה

החברה אומרת בעצמה, בכתב הטענות שלה, שהיא לא יכולה לדעת אילו מהפנים במאגר הן של בריטים. כלומר, מי שנמצא במאגר לא נשאל, לא יודע על כך, וגם החברה לא יודעת מי הוא. Clearview זכאית לטעון את טענתה, והטענה לגיטימית משפטית. השאלה שנשארת בסוף הדיון: אם הרגולטור של מדינה אחת לא מוסמך, ובמדינות אחרות הקנסות לא שולמו ככל הידוע, מי יענה למי שהפנים שלו כבר במאגר?

הקשר

הסיפור שייך לתזת מדינת המעקב. כפי שדיווחנו בכתבה על התמונה שמגלה מי אתם, מתמונה אחת AI מנחש זהות; ובכתבה על ספק ה-TSA ספק שלף תמונות מסמכים בלי ידיעת הרשות. שם השאלה הייתה מה אפשר לעשות עם תמונת פנים; כאן, מי יכול לעצור את מי שמחזיק את כולן. ובחוזה ICE לניטור רשתות ראינו ספק פרטי אחר שמוכר יכולות מעקב לגוף אכיפה.

הניתוח שלנו

התיק של Clearview נשמע כמו ויכוח של עורכי דין על סמכות שיפוט, אבל הוא נוגע במשהו בסיסי: למי שייכות הפנים שלנו ברגע שהן ברשת. אם חברה יכולה לאסוף תמונות של תושבי מדינה, למכור חיפוש בהן רק לגופים מחוץ לה, ולטעון שלכן החוק של אותה מדינה לא חל עליה, אז הגנת הפרטיות נעצרת בגבול, והמידע לא. אנחנו לא יודעים איך השופטים בלונדון יפסקו, ו-Clearview זכאית לטעון את טענתה. אבל כדאי לשים לב מה היא אומרת בעצמה: שאין לה דרך לדעת אילו מהפנים במאגר שייכות לבריטים. כלומר, מי שמופיע במאגר לא נשאל, לא יודע, וגם החברה לא יודעת מי הוא. זו בדיוק מדינת המעקב שאנחנו מדברים עליה: לא מצלמה של ממשלה ברחוב, אלא מאגר פרטי שנבנה מהתמונות שהעלינו בעצמנו, ונמכר למי שיש לו סמכות לעצור אנשים. השאלה לישראלים פשוטה: אם זה יקרה לנו, למי נפנה?

מקורות

• Clearview AI fights £7.5m UK privacy fine over scraped web photos | City AM
• Clearview AI asks the Court of Appeal to scrap its £7.5m UK privacy fine | AI Lookout
• [פסק הדין [2025] UKUT 319 (AAC)](https://caselaw.nationalarchives.gov.uk/ukut/aac/2025/319) | National Archives
• Appellant's skeleton argument | Clearview AI, Judiciary UK
• Intervener's skeleton argument | Privacy International, Judiciary UK
• Court of Appeal: live streaming of court hearings | Judiciary UK
• Netherlands fines Clearview AI 30.5 million euros | JURIST
• Clearview AI, another CNIL GDPR fine | TechCrunch
• noyb on Clearview AI | noyb
• Court rejects deal, reopens Clearview AI lawsuit over biometric data collection | Biometric Update
• Privacy in AI systems: guidelines of the Israeli PPA | גורניצקי