לסמן או להסיר: ועדת הבחירות בוחנת סרטוני AI לפי הטעיית הצופה, לא לפי המסר

ב-15 באוקטובר, 12 ימים לפני הבחירות ב-27 באוקטובר, נתנה ועדת הבחירות צו ארעי שמחייב את מפלגת ״ישר!״ של גדי איזנקוט לסמן או להסיר סרטון מעובד שבו נתניהו מברך את סינוואר בשיחת טלפון. הצו בא בעקבות עתירת הליכוד. לפי ישראל היום ו-Matzav, יו״ר הוועדה הוא השופט נועם סולברג.

הסטטוס

הצו ארעי. לפי People of Internet, אתר ניתוח שאת אמינותו לא בדקנו, הדיון נמשך והחלטה סופית טרם ניתנה, נכון ל-17 באוקטובר. לפי Matzav, התגובה של איזנקוט לצו נדרשה עד 18 באוקטובר בצהריים; מה קרה אחר כך, איננו יודעים.

הכללים

לפי People of Internet, הכללים פורסמו בקובץ התקנות 12484 ב-26 ביולי 2026, מכוח חוק הבחירות (דרכי תעמולה). לפי אותו מקור, ״תעמולה עמוקה״ היא תוכן שמציג אדם אומר או עושה משהו שלא אמר ולא עשה, באופן שיכול להיראות אותנטי. הסימון צריך להיות על רקע אחיד ובניגודיות גבוהה, בשפת התוכן. בווידאו הוא נדרש לאורך כל הסרטון, בתמונה לפחות 5% מהגובה או 10 נקודות, ובאודיו הוא נעשה בקול. לא בדקנו את הפרטים האלה מול הנוסח הרשמי של התקנות.

שלוש החלטות

החלטה אחת היא הצו נגד ״ישר!״, שתואר למעלה.

החלטה שנייה, לפי People of Internet, שמצטט את JFeed, בלי תאריך: הוועדה הורתה למפלגה של בצלאל סמוטריץ' להסיר סרטון AI של איזנקוט לוחץ יד למחמוד עבאס, ולשלם לעותרים 10,000 שקלים. לא מצאנו אישור לכך במקור שני.

החלטה שלישית: ב-1 באוקטובר דחה סולברג עתירות נגד סרטון AI של הציונות הדתית, שהציג שופטים נגררים מהפגנה. העותרים היו מפלגת ״ישר!״ ולשכת עורכי הדין. לפי Times of Israel, הוא תיאר את הסרטון כ-“distasteful”, וכתב שבהיעדר עילה להתערבות ישפטו את הסרטון הבוחרים ולא חוק הבחירות.

המשותף להחלטות: הוועדה לא שופטת את המסר ולא בודקת אם הוא הוגן. השאלה היא אם הצופה עלול להיות מוטעה.

הגבול של התווית

לפי People of Internet, תווית לא עוברת עם הקליפ כשהוא נחתך ומשותף הלאה. האכיפה תלויה בעתירה של מפלגה יריבה, ולכן, לפי הערכת האתר, היא מיטיבה עם מפלגות שיש להן משאבים.

לפי האתר הצרפתי Israelvalley, כל המפלגות משתמשות בסרטונים מפוברקים נגד יריבים. זה מקור יחיד שלא בדקנו.

והפלטפורמות

לפי ערוץ 7, ב-4 באוקטובר נפגשו הרצוג וסולברג עם נציגי מטא, גוגל, מיקרוסופט וטיקטוק על האתגרים הדיגיטליים בבחירות, כולל תוכן מבוסס AI. לא מצאנו דיווח על מה שסוכם.

הקשר

הסיפור שייך לנושא דיפ פייק ולמלחמה על התודעה. תזת המניפולציה על התודעה שלנו עוסקת בדיפ פייק ובהתחזות.

הניתוח שלנו

לדעתנו ועדת הבחירות בחרה בכיוון הנכון: דרישה לסמן או להסיר, ולא איסור גורף. בקמפיין, חופש הביטוי הפוליטי חשוב במיוחד, וכללים שבודקים אם הצופה יודע שהתוכן סינתטי, ולא אם המסר הוגן, משאירים את השיפוט לציבור. אבל תווית פותרת רק את המקרה שבו המפרסם מוכן לציית. היא תלויה בעתירה של מפלגה יריבה, והיא לא עוברת עם הקליפ כשהוא נחתך ומשותף הלאה. הנזק הגדול של זיופים בבחירות הוא לא סרטון אחד אלא הרגל: הצופה לומד שאי אפשר להאמין לווידאו, ואז גם סרטון אמיתי נעשה חשוד. מה שחסר לדעתנו הוא החלק של הפלטפורמות, שדרכן רוב הסרטונים מגיעים לציבור. הרצוג וסולברג נפגשו עם מטא, גוגל, מיקרוסופט וטיקטוק כבר ב-4 באוקטובר, ולא מצאנו דיווח על מה שסוכם. המבחן של הכללים יבוא אחרי 27 באוקטובר: אם התוויות נראו בפועל, ואם יהפכו לכללים קבועים.

מקורות

• צו נגד מפלגת ״ישר!״: לסמן או להסיר סרטון של נתניהו וסינוואר | ישראל היום
• Israel's Latest AI Election Order Works Because It Asks for a Label, Not a Ban | People of Internet
• FAKE SINWAR PHONE CALL: Israeli Elections Judge Orders Eisenkot to Label or Remove Manipulated Video | Matzav
• Election panel chair rejects bid to ban Religious Zionism's AI video | Times of Israel
• הרשתות החברתיות נערכות לבחירות | ערוץ 7
• Elections législatives en Israël: les candidats inondent la campagne de deepfakes | Israelvalley