95 מיליון אירו יצאו מבנק באיטליה: הודעה, קול משוכפל ומייל, וכולם של התוקף

כ-95 מיליון אירו יצאו מבנק פרטי איטלקי אחרי הודעת וואטסאפ מזויפת בשם המנכ"ל ושיחה בקול משוכפל ב-AI של עורך דין שהיו"ר הכיר. הקול המזויף לא היה של המנכ"ל, וזה בדיוק מה שהמקרה מלמד.

הבנק הוא Fideuram, זרוע הבנקאות הפרטית של Intesa Sanpaolo, הקבוצה הבנקאית הגדולה באיטליה. לפי נתוני איגוד הענף Assoreti, כפי שדיווח MF Milano Finanza, קבוצת Fideuram מנהלת כ-408 מיליארד אירו. הפרשה עצמה התרחשה בפברואר 2026, ונחשפה רק ב-25 בספטמבר ב-Corriere della Sera וב-Reuters. היא חוזרת לכותרות עכשיו: Biometric Update כתב ב-15 באוקטובר שהונאות הודעות מבוססות AI אולי קיבלו בה את המקרה המזוהה שלהן, וב-19 באוקטובר השיקה אינטרפול קמפיין נגד הונאות דיפ פייק.

שלושה ערוצים

השחזור, לפי Reuters, Il Post ו-Open, ולפי חברת הזיהוי HonestID שמצטטת את העיתונות האיטלקית (ויש לה, כמובן, עניין מסחרי בנושא), מתנהל כמו סיפור בלשי בשלושה שלבים.

הערוץ הראשון: ב-23 בפברואר, לפי Open, קיבל פאולו מולסיני, אז יו"ר Fideuram, הודעת וואטסאפ שנראתה כאילו נשלחה מקרלו מסינה, מנכ"ל Intesa, על עסקה דחופה בחו"ל. הודעה כתובה.

הערוץ השני: שיחת טלפון מאדם שנשמע כמו פאולו נסטסי, לפי HonestID שותף מנהל במשרד עורכי הדין A&O Shearman באיטליה, עורך דין שמולסיני הכיר. הקול שוכפל ב-AI, ונסטסי עצמו לא היה מעורב.

הערוץ השלישי: מיילים שנראו כאילו נשלחו ממשרד עורכי הדין, עם שמות החברות ומספרי החשבונות.

לפי HonestID, רק אחד משלושת הערוצים, הקול, כלל AI. בעקבות הוראת היו"ר, לפי Open, בוצעו 11 העברות בסך יותר מ-95 מיליון אירו; לפי Reuters, הכסף הגיע בעיקר לחשבונות בסין ובהונג קונג.

לא "האם זה הוא", אלא "האם זה מתיישב"

וכאן העיקר. לפי הדיווחים, הקול ששוכפל היה של עורך הדין ולא של המנכ"ל; את המנכ"ל התחזו בהודעות ובמסמכים. היו"ר, אם כן, לא עמד מול השאלה "האם זה באמת המנכ"ל על הקו". הוא עמד מול השאלה "האם הסיפור מתיישב", וכל ערוץ שבו יכול היה לבדוק – הודעה, קול, מייל – היה של התוקף. מי שבודק את האמת בערוץ שהתוקף בחר, מקבל את התשובה שהתוקף הכין.

אגב, מולסיני הוא קורבן של מבצע מתוחכם, לא חשוד. לפי Reuters, הוא ושאר מנהלי Fideuram אינם נחקרים. הוא עזב את היו"רות במרץ, ולפי הבנק מסיבות אישיות.

הכסף, והחקירה

לפי Reuters, Fideuram זיהתה מהר אי-סדרים בהעברות והתריעה לבנקים ולרשויות; לפי Open, הגילוי נעזר גם בדיווח של בנק בפורטוגל על פעולות חשודות. כ-53 מיליון אירו הוחזרו: לפי Il Sole 24 Ore, 40 מיליון מבנק בסין ועוד 13 מיליון בבנק בפורטוגל. כמה חסר? כאן המספרים לא מסתדרים לגמרי. Reuters ו-Il Post מדברים על כ-36 מיליון; צו של השופטת לחקירות, כפי שמביא Open, קובע ש-39.5 מיליון "אבודים". לפי Reuters, ממקורות שלא נקבו בשמם, חלק מהכסף שלא נמצא הומר למטבעות קריפטו.

פרקליטות מילאנו חוקרת, לפי Reuters, אזרח זר שחי מחוץ לאירופה בחשד להונאת מחשב. לפי Open, החשוד הוא אזרח ישראלי בן 48, יחד עם אחרים שלא זוהו; זו חקירה, לא כתב אישום, ושמו לא פורסם. Intesa ו-Fideuram סירבו להגיב ל-Reuters, ולא מצאנו פרסום של הבנק או של בנק איטליה על הבקרות או על שינוי נוהל.

מעט פרופורציות

מבין המקרים המתועדים שמצאנו, זה הגדול שבהם, גם אם ההפסד נטו קטן בהרבה. לשם השוואה: בהונג קונג, ב-2024, עובד כספים בחברת ההנדסה Arup העביר כ-25 מיליון דולר אחרי שיחת וידאו עם דמויות מזויפות של ה-CFO ועובדים נוספים. באיחוד האמירויות, ב-2020, מנהל בנק העביר 35 מיליון דולר אחרי שיחה בקול משוכפל של מנהל שהכיר ומיילים מ"עורך דין" – המקרה הדומה ביותר ל-Fideuram. ובאיטליה עצמה, בפברואר 2025, חיקו נוכלים את קולו של שר ההגנה גואידו קרוזטו, ואיש העסקים מסימו מוראטי העביר כמעט מיליון אירו, שהמשטרה הקפיאה.

ונתון שמסתובב בדיווחים, "שוק הונאות דיפ פייק של 40 מיליארד דולר בשנה", אינו כזה. זו תחזית של Deloitte מ-2024, שלפיה AI גנרטיבי עלול להביא את הפסדי ההונאה בארה"ב בלבד ל-40 מיליארד דולר עד 2027, לעומת 12.3 מיליארד ב-2023. נתון רשמי, צנוע יותר: בדוח ה-FBI לשנת 2025 נרשמו 22,364 תלונות שתויגו כקשורות ל-AI, עם הפסדים מדווחים של כ-893 מיליון דולר. ובסקר של 465 אנשי כספים בארה"ב, שהשיבו מיוזמתם (ינואר 2026, בחסות Truist, לפי Finextra), רק 6% דיווחו על ניסיון דיפ פייק מאושר, ו-40% לא ידעו אם היו יעד.

מה כן עובד

ההגנה שהיתה עוצרת את ההונאה אינה טכנולוגיה מתוחכמת, אלא נוהל משעמם: ערוץ שהתוקף לא שולט בו. שיחה חוזרת למספר שנשמר מראש, אישור של אדם שני בארגון, מילת קוד. כפי שדיווחנו, זו בדיוק העצה של אינטרפול לציבור, ו-Fideuram היא אותה עצה בקנה מידה של בנק.

ואם יו"ר של בנק פרטי, עם בקרות, מחלקת כספים ועורך דין שהוא מכיר, יכול להאמין לסיפור שנבנה סביבו, מה מחכה לבעל עסק קטן, או להורה שמקבל באמצע היום הודעה מ"הילד"?

הקשר

כתבנו אתמול על אינטרפול, ש-AI מוחק את סימני ההיכר של הונאה, והמלצנו על מילת קוד במשפחה. ובכתבה על 15 מתוך 931 שופטים שנתקלו בדיפ פייק הבאנו את OpenAI, שאומרת שלא תהיה דרך מדעית לזהות זיופים. אם אי אפשר לזהות את הזיוף, ההגנה היא הנוהל, לא הגילוי. הכתבה שייכת לתזה שלנו על המניפולציה על התודעה, ולחוט "דיפ פייק".

הניתוח שלנו

קל לספר את הסיפור הזה כסיפור על טכנולוגיה מבהילה: קול משוכפל גנב 95 מיליון אירו. אנחנו חושבים שהוא מלמד משהו אחר. ההונאה הזאת היתה עובדת גם לפני עשור, כמעט כולה: הודעה בשם הבוס, מיילים שנראים נכון, לחץ של זמן. ה-AI הוסיף רק דבר אחד, אבל דבר מכריע: את הקול של מי שמכירים, הבדיקה האחרונה שאדם סומך עליה בחושים שלו. כשגם היא נופלת, "הכרתי את הקול" כבר לא אישור. ההגנה לא תבוא מזיהוי טוב יותר של זיופים, כי הזיופים ישתפרו מהר יותר. היא תבוא מנוהל משעמם: לחזור למספר ששמרת מראש, באדם אחר, בערוץ שהתוקף לא בחר. בנק למד את זה ב-95 מיליון אירו. משפחה יכולה ללמוד את זה במילת קוד.

מקורות

• AI messaging scam costs Italy's top bank Intesa millions, sources say | Reuters
• Indagato un israeliano per la truffa all'ex presidente di Fideuram | Open
• Fideuram, truffa con WhatsApp e AI | Il Post
• The former boss of Fideuram was scammed via WhatsApp and 36 million have gone missing | Il Sole 24 Ore
• Three Channels, One Attacker: How €95 Million Was Stolen from an Italian Bank | HonestID
• Italian bank loses $108M to AI messaging fraud, as identifAI warns of deepfake threat | Biometric Update
• EUR 95m Left a Private Bank in Three Days with No Sign of a Breach | Finextra
• Reti, mille miliardi di patrimonio | MF Milano Finanza
• Arup deepfake scam loss, Hong Kong | CNN
• UAE authorities request US help in tracking down deep voice scammers | AI Business
• Italian police freeze cash from AI voice scam that targeted business leaders | Reuters דרך Cyprus Mail
• Deepfake banking fraud risk on the rise | Deloitte
• 2025 IC3 Annual Report | FBI IC3