חיפוש

המשרד האחורי של המערב בלחץ: ענקיות ה-IT בהודו מדברות על "דפלציה של AI"

במשך עשורים, העבודה השגרתית של ההייטק המערבי – קוד, תחזוקה ותמיכה – נשלחה להודו. עכשיו ענקיות ה-IT ההודיות מדווחות שלקוחות משלמים פחות על אותה עבודה, בגלל AI לפי ההנהלות והאנליסטי…

צוות דיגיטוקס ·

נכתב בסיוע AI

פירמידת העבודה שהעבירו להודו מתפרקת מלמטה
פירמידת העבודה שהעבירו להודו מתפרקת מלמטה איור: דיגיטוקס, נוצר בעזרת AI
מה זה מאפשר
כלי AI שעושים חלק מעבודת התחזוקה, הקוד והתמיכה מהר יותר ובפחות שעות אדם
הסיכון
המחיר של עבודה שגרתית יורד, והלחץ מגיע ראשון לענף שנבנה עליה
מי משלם
ספקי ה-IT ההודיים ועובדיהם, ובעיקר הבוגרים הצעירים שהענף היה הדרך שלהם למעמד הביניים

במשך עשורים, העבודה השגרתית של ההייטק המערבי – קוד, תחזוקה ותמיכה – נשלחה להודו. עכשיו ענקיות ה-IT ההודיות מדווחות שלקוחות משלמים פחות על אותה עבודה, בגלל AI לפי ההנהלות והאנליסטים, ומנכ"לי שתיים מהן לא מסכימים אם זו ההתחלה, או שחצי כבר מאחוריהן.

מעט רקע. הודו היא, במידה רבה, המשרד האחורי של חברות המערב. לפי הסקירה השנתית של איגוד הענף Nasscom, בשנת הכספים 2025-26 הגיעו הכנסות הטכנולוגיה של הודו ל-315 מיליארד דולר, והענף העסיק כ-5.95 מיליון עובדים ישירים. נתון אחד מאותה סקירה כבר רומז על הכיוון: ההכנסות צמחו ב-6.1%, מספר העובדים רק ב-2.3%.

הרבעון החלש בשלוש שנים

לפי Mint, שלוש מארבע הגדולות דיווחו באוקטובר על רבעון ספטמבר החלש ביותר שלהן מזה שלוש שנים. TCS, הגדולה שבהן, צמחה ברבעון ב-0.2% בלבד, ל-7.64 מיליארד דולר. HCLTech צמחה בכ-2%. Wipro ירדה ב-0.1%.

המונח שחוזר בדוחות הוא "דפלציה של AI". בפשטות: לקוח שחותם מחדש על חוזה תחזוקה מצפה לשלם פחות, כי חלק מהעבודה נעשה עכשיו בכלי AI, וההכנסה על אותה עבודה יורדת. לפי The Economic Times, אנליסטים מעריכים שהדפלציה בהכנסות הוותיקות תעמוד על 2-3% בשנה בשנה-שנתיים הקרובות.

שני מנכ"לים, שתי תחזיות

כמה מזה כבר קרה? כאן ההנהלות חלוקות. מנכ"ל HCLTech, סי. ויג'איאקומאר, אמר ב-12 באוקטובר, לפי Mint, שאי אפשר לדעת כמה מהדפלציה כבר כאן וכמה עוד תגיע, ושלדעתו הענף נמצא בשלביה המוקדמים. מנכ"ל TCS, ק. קריתיוואסן, אמר, לפי Mint, שכמחצית ממנה כבר התרחשה, ושה-AI גם יוצר הזדמנויות חדשות, למשל במודרניזציה של מערכות ובלקוחות שמצמצמים את מספר הספקים שלהם.

ובצד השני של המטבע: TCS מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 3.1 מיליארד דולר מ-AI, כעשירית מהעסק, ו-HCLTech, לפי Mint, על 219 מיליון דולר מ-AI מתקדם ברבעון, עלייה של 28%. HCLTech הכריזה ב-12 באוקטובר, באותו יום שבו פרסמה את הדוח הרבעוני, על שותפות רחבה עם Anthropic, ו-Infosys חתמה על שיתוף פעולה עם Anthropic כבר בפברואר. במילים אחרות, הספקים מוכרים ללקוחותיהם את הכלי שמכווץ את החוזים שלהם (ומבחינתם זה הגיוני: אם הלקוח יקנה את הכלי ממילא, עדיף שיקנה אותו מהם).

ומה עם העובדים?

כאן התמונה מורכבת יותר. המספרים של רבעון ספטמבר לא מראים גל פיטורים. לפי הנתונים שהחברות פרסמו, TCS הוסיפה נטו 4,258 עובדים, לסך של 598,056, הרבעון השלישי ברציפות של תוספת. HCLTech הוסיפה 6,450 עובדים, ו-6,136 מהמצטרפים היו בוגרים טריים. Wipro, לעומתן, ירדה ב-6,716 עובדים ברבעון, ל-236,328, והדיווחים לא מסבירים למה. את מספרי Infosys לרבעון לא מצאנו.

זה לא אומר שאין לחץ. ביולי 2025 הודיעה TCS על צעד שישפיע על כ-2% מכוח העבודה שלה, כ-12,000 עובדים לפי PTI, "primarily in the middle and the senior grades", כלומר בעיקר בדרגות הביניים והבכירות. החברה הציגה זאת כהתאמת מודל כוח האדם שלה, ולא ייחסה זאת במפורש ל-AI. איגוד העובדים NITES הגיש אז תלונות למשרד העבודה נגד הפיטורים.

כפי שדיווחנו, דוח של Anthropic מצא שחלקם של הג'וניורים בגיוס ירד מ-27% ל-9%. בהודו, לפחות ברבעון האחרון, התמונה מעורבת: HCLTech דווקא הגדילה את גיוס הבוגרים. החברות גם לא מפרסמות כמה מהשינוי, לכאן או לכאן, נובע מ-AI.

והמניות

בשוק ההון הלחץ נראה בבירור. מדד Nifty IT הגיע לשיא בדצמבר 2024, וב-30 ביוני 2026 נסחר כמעט 42% מתחתיו, לפי Angel One. הסיבות שמונו: האטה בביקוש העולמי, ואי ודאות לגבי האופן שבו AI גנרטיבי ישפיע על מודל המיקור החוץ המסורתי. כלומר, AI הוא אחת הסיבות, לא היחידה. ובשבוע של 16 באוקטובר עלה המדד בכ-12%, לפי Mint, כשהחששות מ-AI נרגעו וכסף עבר ממניות הטכנולוגיה העולמיות.

אלה לא חברות שמתות. הן רווחיות, הן צומחות לאט, והן עדיין מגייסות. אבל אולי זה בדיוק העניין. כתבנו לא מכבר שנתוני העבודה בארה"ב עוד לא מראים החלפה המונית, למרות 112,713 פיטורים שיוחסו ל-AI. ייתכן שמחפשים במקום הלא נכון. אם העבודה שהמערב העביר החוצה נמדדת בחוזים של ספקים ולא בסקרי התעסוקה שלו, האם סוף העבודה מתחיל דווקא שם, במחיר שיורד בשקט, אצל מי שקיבל את העבודה השגרתית ביותר?

הקשר

הכתבה ממשיכה את החוט של 112,713 הפיטורים "בגלל AI" ושל דוח Anthropic על הג'וניורים: שם השאלה היתה אם AI באמת מחליף עובדים, כאן רואים אותו קודם כל במחיר. ומי שרוצה את התמונה הרחבה יותר, התרחיש של Anthropic ל-44 טריליון דולר ולאבטלה של 11.9%. כל אלה שייכים לתזה שלנו על סוף העבודה והכלכלה, ולחוט "סוף העבודה".

הניתוח שלנו

כשמדברים על AI ועבודה, מסתכלים על עמק הסיליקון ועל נתוני התעסוקה האמריקניים, וכתבנו בעצמנו שהם עוד לא מראים החלפה המונית. אבל ייתכן שמחפשים במקום הלא נכון. העבודה השגרתית ביותר של ההייטק המערבי לא נעשית במערב כבר עשרים שנה; היא נעשית בבנגלור, בפונה ובהיידראבאד, והיא בדיוק סוג העבודה שכלי AI עושים טוב. שם זה לא נראה כמו גל פיטורים, אלא כמו מחיר שיורד בשקט: לקוח שמשלם קצת פחות על אותו חוזה, ספק שמגייס קצת פחות בוגרים. מנכ"ל אחד אומר, לפי Mint, שחצי מהדרך מאחוריו; השני אומר שרק התחלנו. אנחנו לא יודעים מי צודק. אבל אם הענף שהיה הדרך של מיליוני צעירים הודים למעמד הביניים מתחיל להתכווץ מלמטה, זו אולי התחנה הראשונה של סוף העבודה, הרחק מהכותרות.

מקורות

מקורות

  1. livemint.com (livemint.com)

עוד בנושא סוף העבודה