חיפוש

לכבישים יש עיניים: MapQuest מסמנת לכם על המפה את מצלמות Flock

MapQuest הוסיפה לאפליקציה שלה כפתור בשם "Surveillance Layer", שכבת מעקב, שמראה על המסלול שלכם את מצלמות זיהוי הלוחיות של Flock Safety, Motorola, Axon ואחרות. כשמעקב הופך לשכבה במפ…

צוות דיגיטוקס ·

נכתב בסיוע AI

מפה שמציגה מצלמות זיהוי לוחיות לאורך המסלול
מפה שמציגה מצלמות זיהוי לוחיות לאורך המסלול איור: דיגיטוקס
מה זה מאפשר
לנהג לראות על המסלול שלו את מצלמות זיהוי הלוחיות שמתעדות את הרכב שלו
הסיכון
רשת פרטית של יותר מ-120 אלף מצלמות שהופכת כל נסיעה לרשומה שאפשר לחפש בה, כשהכללים נקבעים עירייה אחר עירייה
מי משלם
כל נהג שעובר ליד מצלמה, ובמיוחד מי שנפל קורבן לשימוש לרעה בה

MapQuest הוסיפה לאפליקציה שלה כפתור בשם "Surveillance Layer", שכבת מעקב, שמראה על המסלול שלכם את מצלמות זיהוי הלוחיות של Flock Safety, Motorola, Axon ואחרות. כשמעקב הופך לשכבה במפה, ממש ליד שכבת התנועה, הוא כבר לא חריג אלא תשתית, ומי שנצפה צריך אפליקציה כדי לראות את מי שצופה בו.

לכבישים יש עיניים

ב-15 באוקטובר העלתה MapQuest לבלוסקי פוסט שנפתח במילים "The Roads Have Eyes!" (לכבישים יש עיניים), והזמין את המשתמשים להפעיל את השכבה באפשרויות המפה "כדי לראות קוראי לוחיות ידועים", כפי ש-Gizmodo מצטט. לפי Decrypt, השכבה מציגה לא רק את Flock אלא גם את Motorola (Vigilant), Genetec, Axis, Axon, Verkada ושורה של יצרניות נוספות. לפי Business Insider, המנהל הכללי של MapQuest, דאג ברגר (Doug Berger), אמר שזו אחת משלוש הבקשות המובילות של המשתמשים. סיסמה שמתאימה בדיוק לעונת ליל כל הקדושים, מחברת מפות שרבים כבר שכחו שהיא קיימת.

מה ש-MapQuest לא אמרה חשוב לא פחות: מאיפה מגיעים המיקומים, כמה מצלמות יש בשכבה ומה דיוקן. Gizmodo העריך שהחברה "עשויה" להישען על המאגרים DeFlock ו-OpenStreetMap, ו-The Next Web כתב שהמיקומים נאספים מהמשתמשים, שיכולים להוסיף מצלמות שראו. לפי Straight Arrow News, MapQuest לא ענתה לפנייה.

מה המצלמה רואה

מצלמה בגודל קופסת נעליים בצד הדרך מצלמת כל רכב שעובר, ותוכנה מבוססת למידת מכונה הופכת את התמונה לרשומה שאפשר לחפש בה: מספר לוחית, דגם, צבע, ואפילו מדבקות ואביזרים, מה ש-Flock מכנה "חתימת רכב". מעט פרופורציות: לפי חקירת Washington Post, ל-Flock יש יותר מ-120 אלף מצלמות ביותר מ-6,000 קהילות בארה"ב, שמתעדות כ-20 מיליארד סריקות לוחיות בחודש, ו-140 אלף משתמשים פעילים. החברה אומרת שהמצלמות אינן מזהות פנים.

מה כבר השתבש

החקירה, שפורסמה ב-2 באוגוסט, מצאה שהרשויות האשימו או הגישו כתבי אישום נגד לפחות 50 אנשי אכיפת חוק על שימוש לא מורשה בקוראי לוחיות. מערכת Flock היתה מעורבת ב-46 מהמקרים, וב-26 מהם השימוש היה כדי לעקוב אחרי נשים, בנות זוג או בנות זוג לשעבר. 46 מקרים של Flock מתוך 140 אלף משתמשים, וזה מה שהנתון אומר. אבל על השאלה מי אמור למנוע את המקרה הבא, מנכ"ל Flock, גארט לנגלי (Garrett Langley), אמר ל-Forbes אשתקד, כפי שה-Post מצטט: "אף אחד לא בחר בי לראש המשטרה של אמריקה".

ב-26 באוגוסט הודיעה העיר Tempe באריזונה שהיא מכבה את 33 המצלמות שלה ומסיימת את החוזה עם Flock, בלי ספק חלופי. העירייה ציינה שלא היה שימוש לא תקין במצלמות שלה עצמה. "המצלמות האלה עזרו לשוטרים שלנו לעשות את עבודתם", אמר ראש העיר קורי וודס, "אבל הסיכון לשימוש לרעה גדול מדי" (FOX 10 Phoenix). גם Sierra Vista באריזונה סיימה השנה את החוזה שלה (KGUN), ולפי הודעת העירייה, כך עשתה גם Mountain View בקליפורניה.

הוויכוח הגיע לוושינגטון. בספטמבר כתבו הסנאטורית קייטי בריט (רפובליקנית) והסנאטור רפאל וורנוק (דמוקרט) ליועץ המשפטי לממשלה, וביקשו שמשרד המשפטים ינחה משטרות איך למנוע שימוש לרעה ויחשוף כמה כסף פדרלי הלך למצלמות. ב-2 באוקטובר הגיש הסנאטור ברני סנדרס, עם הסנאטור ג'ף מרקלי וחברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, את Ban Flock Act: איסור על סוכנויות פדרליות להשתמש בקוראי לוחיות או לגשת לנתונים של משטרות מקומיות וחברות פרטיות, ושלילת מענקים מרשויות שימשיכו להשתמש בהם. למרות השם, החוק חל על כל מערכות זיהוי הלוחיות, ולפי TechCrunch סיכוייו לעבור קלושים. ברקע: 404 Media חשף ב-2025 יותר מ-4,000 חיפושים שביצעו משטרות מקומיות ברשת לבקשת הממשל הפדרלי, חלקם בנימוק "immigration". Flock אומרת שאין לה חוזה עם ICE, ושהשיתוף תלוי בבחירת הלקוח המקומי.

תשובת Flock

ב-13 באוגוסט הודיעה Flock שהיא מקצרת את תקופת השמירה המומלצת כברירת מחדל לתמונות מ-30 ל-7 ימים, ומוסיפה חובת רישום ביקורת ופילטרים לגישה של סוכנויות אחרות (Al Jazeera). זו המלצה, לא מגבלה: כל עירייה בוחרת בעצמה. החברה גם אומרת שהיא תומכת בחקיקה שתקבע גבולות לשימוש. לנגלי עצמו הודה החודש בכנס TechCrunch Disrupt: "ברור שעשינו את חלקנו בטעויות", והוסיף שמיליוני אנשים חיים טוב יותר בזכות Flock (The San Francisco Standard).

ובישראל

גם כאן הוויכוח פתוח. ב-2025 תוקנה פקודת המשטרה כך שתסמיך את המשטרה להפעיל את מערכת זיהוי הלוחיות "עין הנץ", והתיקון מכשיר בדיעבד את השימוש שכבר נעשה בה. לפי האגודה לזכויות האזרח, נתוני המיקום נשמרים עד שנתיים והחיפוש בהם אינו מצריך צו שיפוטי. האגודה עתרה נגד התיקון ב-3 במרץ 2025 (ice), וב-14 ביולי 2026 הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה שהדיון יימשך בהרכב של שבעה שופטים (וואלה).

ומה נשאר לנהג? מפה. היא עונה על השאלה איפה עומדת המצלמה. האם היא עונה גם על השאלה מי מחפש ברשומות, על מי ולכמה זמן הן נשמרות?

הקשר

כפי שדיווחנו על חוזה ICE לניטור רשתות, ועל Clearview, שטוענת שלרגולטור הבריטי אין סמכות על הפנים שאספה, הדפוס חוזר: ספק פרטי בונה את תשתית המעקב, הממשלה קונה גישה אליה, והפיקוח מגיע מאוחר. גם מסמכי אמזון על ציון לכל מחסן הראו איך חברה פרטית אוספת מידע ואומרת שזה לא מעקב. Flock היא אותו דפוס, ברחוב, וחלק מתזת מדינת המעקב.

הניתוח שלנו

אנחנו לא חושבים ש-MapQuest גילתה משהו. המצלמות עמדו שם קודם, ואזרחים תיעדו אותן הרבה לפני שחברת מפות הפכה את זה לקמפיין ליל כל הקדושים. מה שחדש הוא מה שהשכבה הזו מודה בו: מעקב שמופיע במפה ליד תחנות דלק הוא כבר לא חריג אלא חלק מהנוף. ויש כאן היפוך שקשה להתעלם ממנו. רשת פרטית צמחה ליותר מ-120 אלף מצלמות, נמכרה למשטרות אחת אחת, והשקיפות שהציבור קיבל עליה נבנית בידי המשתמשים עצמם. המפה עונה על השאלה "איפה". היא לא עונה על השאלות שבאמת קובעות: מי מחפש ברשומות, על מי, ולכמה זמן הן נשמרות. Flock קיצרה את ברירת המחדל המומלצת לשבוע, וזה צעד. אבל כל עוד הכללים נקבעים עירייה אחר עירייה ומחלקת משטרה אחר מחלקת משטרה, האזרח יכול לדעת איפה מצלמים אותו, ולא מה עושים עם מה שצולם. ואולי זו בדיוק השאלה ששווה לשאול גם כאן, בישראל.

מקורות

מקורות

  1. gizmodo.com (gizmodo.com)

עוד בנושא ממשלת ה-AI