רק 15 מתוך 931 שופטים נתקלו בדיפ פייק, ו-OpenAI אומרת להם: לא תהיה דרך מדעית לזהות
נציגה של OpenAI אמרה ב-15 באוקטובר בבוסטון לוועדה שקובעת את כללי הראיות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב שלא תהיה דרך מדעית לזהות תמונות AI, ונציגה של מטא אמרה שמדיה שנוצרת במודלים החדש…

- מה זה מאפשר
- מחוללי תמונה ווידאו שמייצרים תוכן שבני אדם כבר לא מבחינים בינו לבין אמיתי
- הסיכון
- ראיות מזויפות שנכנסות לבית המשפט, וגם הטענה “זה מזויף” נגד ראיה אמיתית
- מי משלם
- השופטים והצדדים שצריכים להכריע מה אמיתי, ומי שראיה אמיתית שלו מותקפת כזיוף
נציגה של OpenAI אמרה ב-15 באוקטובר בבוסטון לוועדה שקובעת את כללי הראיות בבתי המשפט הפדרליים בארה"ב שלא תהיה דרך מדעית לזהות תמונות AI, ונציגה של מטא אמרה שמדיה שנוצרת במודלים החדשים אינה ניתנת להבחנה בידי בני אדם. השופטים עונים שהבעיה עוד כמעט לא הגיעה לאולם, ומתלבטים אם לשנות את הכללים לפני שתגיע.
מה נאמר ואיפה
הדיון התקיים בוועדה המייעצת לכללי ראיות של הוועידה השיפוטית של ארה"ב, ב-15.10.2026, לפי סדר היום של הוועדה. תמלול של הדיון עצמו לא מצאנו, והדברים מגיעים מדיווחים.
Shira Anderson, יועצת מדיניות ב-OpenAI, אמרה, כפי שמובא ב-IBTimes: "תמונות AI רק משתפרות, ואני לא חושבת שתהיה מכאן והלאה דרך מדעית לזהות אותן". על סימני מים אמרה שאינם חסינים. חוק בקליפורניה וחוק ה-AI האירופי כבר דורשים סימון של תוכן AI, לפי סדר היום של הוועדה, אבל לכל חברה שיטה משלה, כפי שאמרה Anderson. פרט מקומי: לפי הביוגרפיה שלה בסדר היום, Anderson הייתה בעבר מתמחה זרה אצל נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
Devin Norder, מנהלת מוצר במטא, אמרה לפי Investing.com שבני אדם אינם יכולים להבחין בין מדיה שיוצרים המודלים החדשים לבין תוכן אותנטי. זה ניסוח הכתב ולא ציטוט שלה.
OpenAI ומטא מייצרות כלים, לא זיופים: אחרים מזייפים בהם. אבל כשדווקא נציגות של היצרניות אומרות לשופטים שאי אפשר להבחין בתוצרים ושאין דרך מדעית לזהות אותם, כדאי להקשיב.
מה השופטים אומרים
השופט Jesse Furman, יו"ר הוועדה, אמר לפי הדיווחים שהתחזיות האקדמיות על דיפ פייק בבתי משפט עוד לא התממשו בתיקים רבים. המספרים תומכים בו: בסקר של המרכז הפדרלי לשיפוט, רק 15 מתוך 931 שופטים נתקלו בטענה שראיה היא דיפ פייק.
השופטת Valerie Caproni הזהירה, לפי IBTimes, מכלל ייחודי ל-AI בלי ראיות חזקות יותר לכך שהבעיה נפוצה, וטענה שהחוק כבר אוסר להגיש ראיות כוזבות. במאי 2026 הוועדה עצמה בחרה שלא לקדם את הטיוטה ולדחות את הדיון לישיבת הסתיו. מנגד, השופט William Matthewman כתב במאמר שמצוטט בסדר היום שמי שסבור שהכללים הקיימים מספיקים מול הדיפ פייק שבדרך טועה, "לדעתי הצנועה והמכבדת".
הכלל שעל השולחן
הוועדה ניסחה ולא אישרה טיוטה בשם 901(c). לפי הנוסח בסדר היום, מי שטוען שראיה נוצרה ב-AI צריך קודם להציג ראיות שמספיקות לביסוס הטענה. רק אז הצד שהגיש אותה נדרש להראות שסביר יותר שהיא אותנטית. הכלל מגן בשני הכיוונים: מפני זיוף שנכנס, ומפני מי שיצעק "זה AI" כדי להעלים ראיה אמיתית. דברי ההסבר קוראים לתופעה הזאת "liar's dividend", הרווח של השקרן. והכלל עוד רחוק מתוקף: הוא לא אושר אפילו לפרסום להערות הציבור, ואחרי זה מחכים לו עוד כמה שלבים.
כלל נוסף, 707, שעוסק בראיות שהפיק AI, נדון גם הוא ולא אומץ. לפי סדר היום, הוועדה ביטלה את הנוסח שפורסם להערות ועובדת על נוסח מתוקן.
מקרה אחד מהשטח
המקרה שמובא כדוגמה הוא Mendones v. Cushman & Wakefield, בבית המשפט המחוזי (Superior Court) של קליפורניה, במחוז אלמדה. ב-9 בספטמבר 2025 הטילה השופטת Victoria Kolakowski סנקציה מסיימת, כלומר מחקה את התביעה, אחרי שהתובעים, שייצגו את עצמם בסכסוך דיור, הגישו ראיות מפוברקות. בין היתר מדובר בסרטוני דיפ פייק של עדה, לפי סיכומים של ההחלטה. לפי המאמר של Matthewman, בית המשפט כתב שהסנקציה מעבירה לבעלי הדין מסר מרתיע: להשתמש ב-AI בבית המשפט בזהירות רבה.
ומה עם סימני המים
גם הסימון לא פותר את הבעיה. מטא עצמה כותבת בהודעה שלה על סימון תמונות AI שיש דרכים להסיר סימנים בלתי נראים. אתר 404 Media בדק שלושה אתרים שמסירים את סימן המים של Sora, והם עשו זאת תוך שניות. ומחקר בלתי תלוי שמובא בסדר היום מצא ש-C2PA, תקן המטא-דאטה לאימות מקור, "should not yet be relied upon" בשימושים כמו ראיה משפטית.
השאלה שנשארת
שני הצדדים צודקים בבת אחת: היום כמעט אין מקרים, ומחר אין כלי. כפי שדיווחנו בכתבה על אינטרפול, העצה לציבור היא התנהגותית ולא טכנית: מילת קוד עם המשפחה. הרודסטר של מאסק הראה שהוכחת אמיתות נשענת על קהל ועדים. ובישראל נבחנו סרטוני AI בהוראת ועדת הבחירות, אבל פסק דין שהכריע בטענה שראיה היא דיפ פייק לא מצאנו. עכשיו השאלה עוברת למי שמכריע מה קרה: על מה תישען ההכרעה כשאין כלי שאפשר לסמוך עליו, והסימן שהיה אמור להבדיל נמחק בשניות?
הקשר
הסיפור שייך לתזת המניפולציה על התודעה ולנושא הדיפ פייק: מהסרטון שמטעה אותנו בפיד אל המקום שבו מכריעים מה קרה.
הניתוח שלנו
יש משהו מפוכח בדיון בבוסטון, ודווקא בגלל זה הוא מטריד. השופטים לא נבהלו: 15 מתוך 931 שופטים נתקלו בטענת דיפ פייק, והם שואלים אם בכלל צריך כלל חדש. נציגות החברות, מצדן, אמרו בגלוי מה שרובנו מקווים שלא נכון: שבני אדם כבר לא מבחינים, ושלא תהיה דרך מדעית לזהות. שני הדברים נכונים בבת אחת, וזה העניין. היום כמעט אין מקרים, ומחר אין שיטה. הכלל שהוועדה ניסחה מנסה לשמור משני הכיוונים: גם מפני סרטון מזויף שנכנס כראיה, וגם מפני מי שיצעק "זה AI" כדי להעלים ראיה אמיתית. לדעתנו זה הסיכון הגדול יותר, כי הוא לא דורש לזייף כלום, רק לזרוע ספק. אינטרפול אמר לציבור שהעצה היא התנהגותית, לא טכנית: מילת קוד, שאלה, עצירה. השאלה שנשארת היא מהי מילת הקוד של מערכת המשפט, ושל כל מי שצריך להכריע מה קרה באמת.
מקורות
- Advisory Committee on Evidence Rules, Agenda Book, 15.10.2026 | uscourts.gov
- OpenAI and Meta warn U.S. judicial panel about deepfake evidence | Investing.com דרך Yahoo Finance
- OpenAI AI deepfake evidence courts | IBTimes UK
- Court Throws Out Case After Finding Plaintiffs Submitted Deepfake Videos and Altered Images | The Volokh Conspiracy
- Labeling AI-Generated Images on Facebook, Instagram and Threads | Meta
- Sora 2 watermark removers flood the web | 404 Media
מקורות
- uscourts.gov (uscourts.gov)
